עגלת הקניות שלך ריקה

להיות יהודי בעולם המודרני

ישתו של הרבי יש בה שילוב מיוחד במינו של רכוּת ונוקשות, פתיחות וקביעת גבולות, אהבה ונחישות. זה שביל זהב שנסלל בקפידה

מאת: הרב מנחם ברוד

 

השבוע נציין את יום ההילולא י' בשבט, היום שבו נסתלק (בשנת תש"י, 1950) הרבי הריי"צ (רבי יוסף-יצחק שניאורסון) מליובאוויטש, והחלה להאיר שמשו של חתנו וממלא מקומו, רבי מנחם-מענדל שניאורסון, שהעולם כולו מכירו בתוארו – הרבי מליובאוויטש.

הרבי הריי"צ בא לארה"ב בעצם ימי השואה. גופו היה שבור, לאחר העינויים שעבר בכלא הסובייטי, בעקבות פועלו לשמירת גחלת יהדות רוסיה. אולם מיד עם בואו לארה"ב הסתער כארי על המשימה החדשה – להחיות את היהדות במדינות הרווחה ולהילחם בגלי הטמיעה וההתבוללות.

המאבק הזה, שבו פתח הרבי הקודם ושאותו פיתח והרחיב לממדי ענק חתנו וממלא מקומו, הוא למעשה פריצת-דרך היסטורית בהתמודדותה של היהדות עם אתגרי העולם המודרני.

לא תיתכן סתירה

בעבר הגיב העולם היהודי בשתי דרכים על התמורות שחלו: דרך אחת דגלה בהסתגרות מפני העולם הגדול ובהגבהת החומות שיגנו על הדור הצעיר מפני הרוחות המנשבות בחוץ. הדרך השנייה ייצגה התפשרות על ערכים ועקרונות למען ההשתלבות בחיי העולם המודרני.

הרבי מליובאוויטש סלל דרך חדשה, שבשעתו נראתה נועזת ואולי לא-מציאותית. לשיטתו אין שום סתירה בין העולם ובין התורה. לא תיתכן סתירה כזאת, מאחר שהעולם כולו נברא על-פי התורה ובשביל התורה. אם נראה שיש סתירה – זו אשליה או דעה קדומה בלבד.

הרבי לימד מדענים, אנשי-עסקים, אמנים וראשי קהילות ברחבי העולם כיצד אפשר לעסוק בפעילותם המקצועית בלי לוותר אפילו על קוצו של יו"ד בענייני יהדות. באיגרותיו הרבות לאנשי-מדע, באותן שנים, הוא מתרעם על הנימה המתגוננת, שיש בה משום התבטלות למוסכמות המדע והתרבות. הרבי גרס שהגישה צריכה להיות הפוכה, שכן התורה מעניקה לאדם משענת אמיתית ויציבה, בעוד התאוריות המדעיות מתחלפות ואינן קבועות.

גישתו של הרבי יש בה שילוב מיוחד במינו של רכוּת ונוקשות, פתיחות וקביעת גבולות, אהבה ונחישות. זה שביל זהב שנסלל בקפידה, כדי לקרב יהודים ולהשתמש בכל האמצעים שהעולם המודרני מעמיד לרשותנו, ובה-בעת לא לסטות כמלוא נימה מהוראות התורה ומערכי היהדות והחסידות.

תשתית לבוא המשיח

בראייתו המיוחדת הצליח הרבי לגשר על פערים שנראו סותרים. הדרך הזאת – שאומצה ברבות השנים על-ידי מרבית החוגים ביהדות הדתית והחרדית – נובעת למעשה מראיית המטרה והתכלית של כל ההתפתחות המדעית והטכנולוגית. אמנם בימינו משתמשים בכלים האלה שימושים שונים, אבל התכלית שלשמה נתגלו היא כמאמר המשנה: "כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו".

התפתחותם של אמצעי תקשורת המונים, שבכוחם להעביר מידע ומסרים לכל קצווי תבל, אינה אלא יצירת התשתית לבואו של משיח-צדקנו. כך יתקיימו הנבואות בדבר המלך המשיח שילַמד דעת את העולם כולו. כך תגיע האנושות כולה לתיקונה ולשלמותה, ויתגשם הייעוד "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

שתף לחברים

שתף